© 2018 by UGlobaleys. Web: SITIX / Design: Taustudio / Terms of Use

Contact globaleyes

info@uglobaleyes.com

T: 972-(0)9-7966749

M: 972-54-7722333

הונג קונג - מבעד לכוס בירה

April 9, 2018

 

בנסיעה האחרונה שלי להונג קונג החלטתי שאחת המטרות שלי היא לנסות ולפצח את התעלומה הזאת שנקראת הונג קונג. מה זה בעצם המקום הזה? איך אפשר להגדיר אותה תרבותית? ומה מניע אנשים החיים כאן?

 

נתחיל מזה שאת הפיצוח (החלקי) לתעלומה הזאת עשיתי, איך לא, על כוס בירה כמובן! איפה אם לא באסיה, אתה תצליח לגלות את המהות האמתית של משהו או את הסודות של מישהו, אם לא דרך אלכוהול. The drunken tongue is the honest tongue" ". הדברים שאנשים חולקים איתך בשעה שהם לא לגמרי שולטים בלשונם, פשוט מדהימים. המיוחד אם לוקחים בחשבון שכאשר הם פיקחים הם סופר רציניים וקשה להוציא מהם מה הם באמת חושבים.

 

כמובן שחלק מזה הבנתי גם מההדרכות שלי, האינטראקציות עם אנשים ופשוט ע"י טיול והתבוננות, אבל איך שהוא, אסימונים נוטים ליפול דווקא סביב שתייה.

 

אז ללכת ולקורא בויקיפדיה שהונג קונג היא "האזור המנהלי המיוחד של הרפובליקה העממית של סין" כל הדיוט יכול. אבל להבין באמת מה הלך הרוח במקום הזה, חייבים להגיע לשם ולצאת לרחובות. רק כאתה נמצא שם, רואה את האנשים, חווה את קצב החיים המטורף, נדהם מהמודרניות והטכנולוגיה משולבת עם תרבויות אסייתיות עתיקות, אתה יכול להתחיל לפענח את סוד הקסם שמניע את המקום והאנשים.

 

חלק גדול מההבנה של מה קורה בהונג קונג, קורית דרך שיחות עם מי שחי פה וברור שהתשובות שתקבל ישתנו בהתאם לאוכלוסייה שאיתה אתה מדבר. מה שהביא אותי למסקנה הראשונה שלי לגבי הונג קונג.

 

מסקנה ראשונה: 'שתי אוכלוסיות, לשני עמים'

 

בגדול אפשר לחלק את המקום לשתי אוכלוסיות עיקריות – המקומיים והזרים.

המקומיים הם אותם "הונקונגים" (סינים במשבר זהות) שמצד אחד מאוד לא רוצים שיקראו להם סינים וכמובן מנסים להרחיק עצמם מסין הקומוניסטית, אך מנגד משמרים הרבה מנהגים, מסורת שפה ותרבות סינית. הם נוטים להיות אנשים די מסוגרים בתוך הקהילות שלהם, לא נפתחים בקלות לאחרים ורואים את הזרים והביזנס שהם מביאים איתם, כאמצעי לשמירה על המעמד המיוחד שלהם. כלומר, כל עוד הונג קונג מייצרת הרבה כסף, זה משרת גם אותם, גם את סין (והעובדה שהם מקבלים אוטונומיה מסויימת מהם) וגם את הזרים.

 

הזרים, הם אותם אנשים שבאים לכאן לפרקי זמן שונים (שנה, שלוש או עשרים) אך אף פעם לא ממש נטמעים במקום. כל אחד עם המטרות האישיות שלו, חלקם מגיע לכאן לעשות כסף מהיר, לטפס במעלה סולם התפקידים או לפתוח ביזנס אשר מהווה בהרבה מקרים פתח אל אסיה. דבר מאוד מעניין לגבי האנשים האלה, שדווקא כאן, הם יוצרים קשרים וחברויות עם אנשים מתרבויות אחרות. תופעה מדהימה נוספת היא שבסופי השבוע, אחרי שבוע עבודה אינטנסיבי וקורע, הם יוצאים ל"התפרק" בברים, מועדונים ומסיבות של העיר ומאבדים כל רסן.

 

מסקנה שנייה: 'אני יכול להבין את הונג קונג בעצמי'

 

מעולם לא הייתה תפיסה יותר שגויה מזאת. אני לא צוחק. בכלל זה לגבי אסיה. זו הייתה הטעות הגדולה ביותר שלי עד כה. חשבתי שאני יכול די בקלות להבין מה קורה פה. מה?! הרי כשאני נוסע לארה"ב או אירופה, דברים הם יחסית פשוטים להבנה - pretty straight forward כמו שהאמריקאים אוהבים להגיד.

אז זהו שלא! לא יכולתי לטעות יותר. לעשות עסקים או לעבוד באסיה בכלל ובהונג קונג בכלל זה (כן מסתבר), זה עניין של כמעט 100% מערכות יחסים (guanxi במנדרין) וכבוד. כמובן שאני יודע את הדברים האלו כבר שנים, אך אני לתומי חשבתי שבהונג קונג זה יהיה די שונה. שבגלל הקצב המהיר, הכסף הגדול וכל הזרים, פה הנושא של קשרים אישיים ואמון המבוסס על הכרה לעומק של אנשים, יהיה הרבה פחות משמעותי. תמיד אתה יכול לשחק בקצוות בלי הרבה בעיה, אבל אם אתה רוצה לעשות משהו בעל משמעות כאן, אתה צריך שותף מקומי. בלי תירוצים. בבקשה אל תנסו להפריך את זה, או אם אתה עושים כן, אני יותר מאשמח לדעת את הפרטים של איך עשיתים את זה כי אני אף פעם לא רואה את זה קורה.

 

מוסר השכל: 'לשחק' באסיה פירושו לשחק לפי חוקי הבית. אסיה כולה מורכבת מתרבויות מאוד גאות. תרבויות "עשירות" במסורת ושורשים עמוקים. כשמדובר בעסקים, זאת הדת (בעיקר בסין והונג קונג). אם אתה רוצה לשחק את המשחק שלהם, אתה הולך לשחק לפי התנאי שלהם. נוכחתי  לגלות כי הממשלות המקומיות במקרים רבים יכולות להיות מועילות מאוד וגם אדיבות. שוב, אם זה משרת את האינטרסים שלהם. כמו שאנחנו נוהגים להגיד הרבה פעמים בארץ, 'אנחנו טובים יותר ביחד'. הצהרה זו מעולם לא הייתה נכונה יותר מאשר כאשר היא מיושמת לעשיית עסקים באסיה.

 

מסקנה שלישית: 'ידה בכל, ויד כל בה'

 

שלא תהיה לכם טעות ולו לרגע. סין שולטת במישרין ובעקיפין בהרבה ממה שקורה בהונג קונג. אחד המקומיים פה אמר לי כי המושלת של הונג קונג, היא לא יותר מ"בובה על חוט" של המפלגה הקומוניסטית. כמו שכבר אמרתי, ההונקונגים רוצים לראות את עצמם נפרדים מסין וביום יום הם אכן מתקיימים בנפרדות מתרבות האם. אך הסינים מעורבים בכל ההחלטות החשובות והמהויות שמעצבות את פני המחר של הונג קונג. אם לקחת דוגמא אחת לכך, הרי שזוהי אחת הסוגיות הבוערות בהונג קונג – מחסור (מדומה) בשטח לנדל"ן. זה לא שבאמת חסרים שטחים לבנות בהונג קונג. כ-70% משטחי הונג קונג והטריטוריות החדשות הן מיוערות. אם באמת היו רוצים לבנות, היה מלא מקום. זהו מחסור שנגרם כמובן במתכוון. ומי שמחליטה באמת אם להקצות שטחים נוספים לבנייה או לא, היא סין. המצב הקיים בשוק כמובן יוצר מחסור אדיר ומכאן שהנדל"ן הקיים רק הולך ועולה בערכו. כל פיסת שטח קיימת שאפשר לבנות עליה, מנוצלת. בנייינים נמוכים, עוברים תהליכים דומים לתמ"ה שלנו, רק שאצלם לא מוסיפים עוד שתי קומות ופנטהוז. אצלם מוסיפים 20, 30 ו40 קומות. לרוב המקומיים זה יוצר בעייה מאוד קשה. לזרים זה פחות בעייתי, כי בהרבה מהמקרים שלהם, יש מי שמממן את המגורים שלהם. ובגלל הרצון העז של אנשים מכל העולם לבוא ולעשות עסקים או לעבוד בעיר, תמיד יהיה ביקוש.

 

מסקנה רביעית: 'מחסור במרחב אישי' (לא...לא נדחפים פה בתור)

 

הזרים (בעיקר המערביים) אוהב להתלונן על חוסר מקום אישי בהונג קונג. לי אישית יש פחות בעיה בעניין של הפרטיות אך אני בהחלט מבין על מה הם מדברים. וזה ממש לא מה שאנחנו קוראים בארץ, מחסור במרחב אישי. פה מדברים בעיקר על הצד הפיזי. צפיפות. אצלנו מתכוונים בעיקר לצד המנטלי (כולנו אחד בתחת של השני). זה לא שאין את זה בעירים אחרות באסיה, זה רק שהגודל המאוד קטן של העיר, בשילוב עם הכמויות האדירות של התיירים והרצון של כולם בדרך כלל להיות באותם המקומות הפופולרים או הנחשבים, יוצר עומס אדיר. תנסו לצאת לרחובות של Soho או Central בימי שישי ושבת בערב. זה כמו מסיבת פורים בכיכר המדינה, רק שזה קורה כל סופ"ש. עוד תופעה די מעניינת שלא נתקלתי בה בערים צפופות אחרות באסיה, היא שבהרבה מסעדות מושיבים אותך בשולחנות עם אנשים אחרים. לא, אני לא מדבר על ברים ומקומות כאלו שגם אצלנו בארץ מושיבים אנשים לאורך שולחן ארוך. אני מתכוון ממה בשולחן אוכל שאת חולק עם אחרים. בשבילי זה פשוט תענוג. יוצא לך לפתח שיחות עם אנשים, לבקש המלצות ולפעמים אפילו לחלוק מנות.

 

מסקנה חמישית: 'לך תמצא תכתובת של המסעדה' (אפילו הGPS  לא יודע איפה אתה נמצא)

 

מסעדות הן לא תמיד המקומות שהכי קל למצוא.  ככלל כתובות בהונג קונג הן לא דבר פשוט להסתדר איתו, אך אני חובב אוכל גדול וזה עיקר המקומות שאני חיפשתי. ביליתי את הלילה הראשון בחיפוש אחר מסעדה לארוחת ערב ברחוב שבו הייתי בטוח שיש הרבה מסעדות, ואני פיזית לא יכולתי למצוא אפילו אחת. סיפרתי את מסע ההליכה החופשי שלי לאחד המנהלים בהדרכה שלי, והוא לא הפסיק לצחוק. הוא לא להבין איך אני לא יכול לראות את השלטים של המסעדות. העניין הוא, שהמסעדות בהונג קונג ממוקמות לעתים קרובות מספר קומות מעל הרחוב, ולכן עליך לבדוק תחילה מעל הראש שלך סימנים המסמנים מסעדות (רק לפעמים באנגלית, כמובן), ולאחר מכן צריך לחפש סימן עבור הכניסה למעלית (לא תמיד באותו המקום). חלק מהמסעדות נסתרות בתוך כל מיני כוכים קטנים וסמטאות צרות. וכשאתה מנסה להתמצא עם GPS בכלל אפשר ללכת לאיבוד. הונג קונג בנויה במפלסים, כך שהניווט בהרבה מקרים מראה לך מפות תלת ממדיות, שכל קשר בין איפה שאתה חושב שאתה נמצא לאיפה שאתה נמצא באמת הוא מקרי לחלוטין.

 

עד כאן עם המסקנות שלי להפעם. כמובן שיש נוספים, אך אלו העיקרים. אני מאמין שבנסיעות הבאות שלי להונג קונג, אוכל להפיק מסקנות חדשות. אין ספק שבכל ביקור שלי כאן, אני לומד דברים חדשים על המקום המרתק הזה.

 

אם אתם חובבי עולם או אוהבי תרבות, המשיכו לעקוב אחרי הבלוגים שלנו באתר, בפייסבוק ובלינקדאין. 

Please reload

Follow Us
Featured Posts

How 'Power Distance' shapes training sessions and leadership

February 6, 2017

1/1
Please reload

Recent Posts
Recent Posts
Please reload

Archive
Archive
Search By Tags